מה לבובה זהבה,שמלת כלולות ואוסף בארנס?
(יובל אורלי,שלמה הרפז,שלומית הבר שיים,רבקה ססובר פלד,פנינה פרנק,עירית כתב,נעמי טדסקי-בלנקט,מארק וצ'רושנסקי,קרני נס,איציק שוורץ)
מחזור שני - 24.6.11-19.7.11
מה לריבוע השחור,חתולה לבנה ואוסף בארנס?
(איצו רימר,נטשה קוזנצוב,סשה אוקון,יואל גילינסקי,חנה גולדברג,יובל פלד,צביקה זליקוביץ')
נו מה באמת הקשר? ומי הוא אותו בארנס? כלום רכשה הבובה זהבה את שמלתה הצחורה בכלבו
של בארנס? לא ממש. האמת,אוסף בארנס הוא אוסף אמנות מהולל ומיוחד במינו(ראה להלן) אשר ממנו שאבנו השראה לאוצרות ולשיטת התליה של תערוכה צנועה זו.
בחירת העבודות והתליה בתערוכה מבוססת על דיאלוגים בינינו.כל אחד
מהמשתתפים התבקש לבחור עבודה "מובילה" אחת או יותר, והמשתתפים הנותרים התבקשו להגיב לעבודתו.
כך נוצרו עשרה קירות המציגים עשר אפשרויות שונות של חיבורים בין העבודה ה"מובילה"(הממוספרת תמיד בספרה 1) לבין העבודות המגיבות.
הרעיון לאצירה מסוג זה שאול מתליה אינטואיטיבית המקובלת באוספים פרטיים.
גם סדר ואופן התליה על קירות ביתינו המכוסים על פי רוב בתמונות/יצירות אמנות,לא נקבע בדרך כלל על פי סדר כרונולוגי או חלוקה לאסכולות וכו'.
רובנו,כמו גם אספנים מהוללים כאלברט בארנס(ראה להלן) תולים את האוסף שלנו לפי מפתח אישי לא פורמאלי,המורכב מקישורים אינטואיטיביים שונים ומשונים שאנחנו עושים בין העבודות.
החלטנו למוסס עוד יותר את גבולות החיבורים ולאפשר גם "התפרעויות אמנותיות". יש תגובות התומכות בעבודה המובילה ויש גם תגובות היוצרות עימות איתה; בתוכן,בסגנון,בקו,בכתם,במירקם ו/או בצבע.
בנוסף לעידוד והפרייה של השיח האמנותי בינינו לבין עצמנו התקווה היא שכל מיקבץ/קיר יציג הגיון פנימי ובעיקר יעורר עניין כשלעצמו. משל לשלם הגדול מסכום חלקיו.חלק מהנה בתהליך האצירה של התערוכה היה ההפתעה בצפייה הראשונית בתגובות המשתתפים - כמה שונות התובנות וכמובן התגובות של יוצרים שונים לאותה עבודה.תקוותנו היא שאתם כצופים תעברו חוויה דומה.
הצפייה בתערוכה מעוררת שאלות לגבי הבחירות והעמדות האמנותיות של היוצר,של המגיב ושל החלטות האוצרים לגבי החיבורים השונים.הבחירה וההעמדה שלנו כאוצרים היא כמובן רק אפשרות אחת,לאו דווקא המשובחת ביותר,מבין שלל האפשרויות.ואתם כצופים מוזמנים/מוזמנות לחקור אפשרויות נוספות ולספר לנו עליהן.
וקצת על אוסף קרן בארנס (Barnes Foundation) . אלברט ק.בארנס (1872-1951),אמריקאי,כימאי ואספן אמנות,הותיר אחריו את אחד האוספים הגדולים בעולם של מיטב האמנים האימפרסיוניסטים בהם רנואר,סזאן,מאטיס,פיקאסו,עבודות פיסול אפריקאי וקרמיקה אינדיאנית.את העבודות הציב,שלא כמקובל במוזיאון אלא בבנין מגורים בדרום פילדלפיה כמחאה נגד המימסד האמנותי וכדי להנגיש את האמנות לקהל רחב יותר.בשנים האחרונות עלה האוסף לכותרות בארה"ב ובעולם הן בעקבות הסרט התיעודי על הנושא,והן בעקבות פסיקה בבית המשפט שניתנה לאחר שנים של מאבקים משפטיים. בתביעה זכו פרנסי העיר בדרישה להעביר את האוסף למשכן אחר בניגוד מחלט לעמדת בעל האוסף בארנס בחייו ובצוואתו.
ולבסוף,תודות לבועז נוי שנתן את הרעיון במקור לתערוכה חיפאית.
אוצרים - נעמי גפני
דובי הראל
עירית כתב - עבודה "מובילה"
 |
יואל גילינסקי
חנה גולדברג
פנינה פרנק
שלמה הרפז
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה