פנים אל פנים
פני הצייר-מול פני המצויר.
פני הדיוקן-הנבטות אל הצופה.
פני הדיוקו-כפי שהוא משתקף בעבודותיהן של שלוש אמניות.
רבקה פלד מתבוננת בעין פנימית וחיצונית במודל שהיא מציירת. הציורים שלה נולדים מתוך דיאלוג עם הדמות המצויירת ומהתבוננות בה. חשוב לה הדו -שיח עם האדם החי אותו היא מציירת ועם האור שבוקע מעורו. היא מרותקת לאין סוף העולמות שבפני הזולת ומאמינה שהצייר ה"לוכד" את פני המודל מנציח משהו מרוחו של האדם המצויר.
חנה גולדברג מציגה סדרת דיוקנאות של ציון. אותה דמות, כמעט באותה התנוחה, מנסה להתפענח דרך פרטים ובחיפוש אחר ג'סטות מכלילות יותר. חנה מאמינה שבכך היא נותנת נוכחות למי שהמציאות ויתרה על נוכחותו. האומנות נותנת לו מקום ומוציאה אותו מאלמוניותו הנשכחת.
נעמי גפני מציגה עבודות מתוך הסדרה "דיוקן עצמי עם ציפור" שבהן היא מתמודדת עם ציפור הפחד-המגלמת את החרדה שלה ומציעה לה להצטרף אליה למסע משותף-שבו מתהפכים לעיתים התפקידים-פעם נעמי היא עצמה והציפור מנסה ללכוד אותה, ופעם היא הציפור הלוכדת.
רשימת האמניות עפ"י סדר העבודות: רבקה פלד, חנה גולדברג, נעמי גפני
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה