קו - תערוכה קבוצתית

מרכיבי הרישום הם קו וכתם העומדים כל אחד בפני עצמו או בשילוב. האמת היא שבין כתם לקו ישנה גם החלפת זהות כפי שנלמד תמיד בשעורי גיאומטריה: כפי שקו מורכב מרצף של נקודות, כך גם כתם יכול להיות מורכב מאוסף של קוים.

אני מדמיינת את הקו, שהוא נושא התערוכה, כישות נפרדת . כחומר ביד היוצר הוא מושפע ומשפיע על כל אישיות שבאה איתו במגע אך ממשיך לשמר את ערכו המהותי.

המחשה טובה לדיאלוג שבין הקו ליוצר היא סרטון האנימציה 'מר קו' של ברונו בוצטו: הקו של בוצטו יוצר דימויים ומצבים טראגי-קומיים. 'מר-קו' הוא שובב, חביב ואנושי.

הוא מתעצבן ומתווכח עם יוצרו. הוא דוגמה חיה לקשר שבין האמן והיצירה.

בתערוכת רישום זו חמש דוגמאות של מה שמתרחש על הדף כאשר אמן מתיישב מולו

עם עיפרון או עט.

בדיוקן של הבר-שיים הקו הוא כמו קליגרפיה שהומצאה על ידה , מאד חושנית ומגוונת. לעומת זאת בנופים ובפנלים הצבעוניים של הבר – שיים, הקו יותר החלטי ועבה, לפעמים בסגנון הגרפיטי.

הציורים של עירית כתב הם כמו רצף קולנועי של מראות מחלונה. הקו שלה דומה לטיול נינוח בקצב אחיד, הודות לעט הפיילוט, אך הצפיפות המשתנה יוצרת כתמים וניגודיות בין יש ואין.

וצ'רושנסקי הוא תמיד מורה, ודרך הציורים שלו אפשר ללמוד איך קו יכול להיות בו זמנית ספונטני ומוקפד. הקו יותר ספונטני ברישומי המשפחה שלו ויותר מוקפד בפורטרטים של הסטודיו.

הקו של הראל ברישומי העיפרון הוא מודגש, ונדמה כי הוא זה המוביל את ידו. לעומתו ברישומי הדיו, כמו בכמה דיוקנאות עצמיים, הקו הרבה יותר קל וזורם.

טדסקי, כאשר היא יוצרת בצורה מודעת, מפיקה קו רגיש וקליגרפי, אך כשהיא מוותרת על החשיבה הקו שלה הוא "עצבני" ולעתים מכני.

נעמי טדסקי בלנקט

מארק וצ'רושנסקי

נעמי טדסקי בלנקט

עירית כתב

שלומית הבר-שיים

דובי הראל